תקציר:

בישראל 257 רשויות מקומיות הנדרשות להגדלה של מקורות ההכנסה ולשמירה על יציבות כלכלית על מנת לספק שירותים איכותיים לתושבים. בין הרשויות קיימת שונות רבה הן בחוסנן הכלכלי והן בחוסן הכלכלי של אוכלוסייתן. חלקן רשויות חלשות מאד המספקות שירותים מינימליים ולא מספקים לתושבים, וחלקן רשויות חזקות המספקות שירותים ברמה גבוהה. במסמך זה נבחנו דפוסי ההכנסות וההוצאות של הרשויות ונאמדה השפעתם של פרמטרים שונים כדוגמת גודל הרשות, מצב סוציואקונומי של התושבים, פריפריאליות ומגזר על מצבן הכלכלי של הרשויות המקומיות בישראל. הבנת דפוסים אלו, ואמידת השפעת הפרמטרים הנבחנים יחד עם עבודה מחקרית הכוללת case studies מהארץ ומהעולם, יכולה להוות את הבסיס להבנת המקור להבדלים בין רשויות חזקות לרשויות מוחלשות, וכן לפיתוח מדדים לחוסן הכלכלי של הרשות, ולבניית אסטרטגיה לפיתוח כלכלי ברשויות השונות שיביא לשיפור באיכות החיים. בהתאם למסקנות מחקר זה הפעולות והנושאים שיש להתייחס אליהם בבניית תכנית אסטרטגית לפיתוח כלכלי של הרשויות המקומיות הם:

​

א. קביעת סל שירותים מחייב לתושב
על מנת לוודא שהרשות תספק שירותים נאותים לתושב, אנו נדרשים, בראש ובראשונה להבין את צרכי התושב ולקבוע מה מאותם צרכים מסופקים על ידי הרשות המקומית. בהחלטות ממשלה 5255 ו-2494 נקבעו מדדים לקביעת איכות חיים של תושבי ישראל. חלק ממדדים אלו מושפעים מפעילות הרשות ו/או נמצאים בסמכותה. על בסיס מדדים אלו ואחרים, ניתן לקבוע סל שירותים נורמטיבי שבהתאם אליו תקבענה ההוצאות הנורמטיביות לרשות. האסטרטגיה לפיתוח כלכלי ברשויות צריכה להיות מוכוונת כך שתספק את סל השירותים הנורמטיבי, תוך דאגה לרווחתו ולשיפור איכות חייו של התושב. בשל הצרכים השונים של התושבים ברשויות השונות, ניתן לגבש סל שירותים שחלקו קבוע לכל הרשויות, ויש לו גם מרכיבים המשתנים בהתאם לצרכי התושבים.

​

ב. הגדלת הכנסות הרשות

• מימוש ומיצוי התקציבים הממשלתיים המגיעים לרשויות, תוך שימת דגש על רשויות חלשות הנסמכות על תקציבים אלו.

• מתן יעוץ לרשויות לצורך שימוש נכון ויעיל בתקציבים הממשלתיים ובהכנסות שלהן ליצירת תשתית לפיתוח כלכלי עתידי (במקום שימוש בתקציבים לצורך "כיבוי שריפות").

• יצירת תמהיל נכון בין הכנסות מארנונה למגורים לבין הכנסות מארנונה שאינה למגורים.

• עידוד התושבים לפתיחת עסקים רבים ומגוונים מבחינת סוג העסק, מיקומו הגיאוגרפי, גודלו והאוכלוסייה שהוא מושך.

• עידוד פתיחת עסקים חדשניים ויצירתיים שימשכו אוכלוסייה מגוונת.  

• פיתוח סביבתי המעודד פתיחת בתי עסק סביבי האיזור המתפתח. דוגמאות מעוררות השראה בעולם הן ה- Line High בניו יורק או ה-Trail Rail באירופה וקנדה, שהביאו לפיתוח משמעותי של אזורים חלשים יחסית ולמשיכה של אוכלוסייה צעירה כמו גם אוכלוסייה של בעלי אמצעים כלכליים.

• הקמת אזורי מסחר ותעשייה בעיר תוך התחשבות בפיזור, מיקום גיאוגרפי, ואפשרויות הגעה על מנת לספק תעסוקה לתושבים וליצור הכנסות מארנונה לרשות.

• הגדלת ההכנסות העצמיות של הרשות באמצעות שימוש בתאגידים עירוניים, השכרת נכסים, אגרות והיטלים כדוגמת אגרת שילוט.

• פיתוח סביבתי ועירוני להגדלת האטרקטיביות של הרשות- הגדלת אטרקטיביות הרשות ומיתוגה בהתאם, ימשכו אליה תושבים שיהיו מעוניינים לגור בה ולהקים בה בתי עסק, שיגדילו את הכנסותיה מארנונה.

• מגוון מקורות הכנסה – ככל שרשות נסמכת על מקורות הכנסה מגוונים יותר, כן חוסנה הכלכלי גבוה יותר ויש לה פוטנציאל טוב יותר לפיתוח כלכלי בטווח הקצר והארוך. לפיכך, חייבת כל רשות לפעול להגדלת מגוון מקורות ההכנסה שלה.

• שיתופי פעולה עם רשויות נוספות – שיתופי פעולה בכלל ושיתופי פעולה אזוריים בפרט עשויים להביא לפיתוח פרוייקטים גדולים בעלי פוטנציאל כלכלי.

​

ג. צמצום הוצאות הרשות – שימוש נכון ויעיל בתקציב הרשות

• התייעלות אנרגטית – רכיב משמעותי בהוצאות הרשות מיועד לפעולות כדוגמת פינוי פסולת, תאורת רחוב, מיזוג בתי ספר ומבני ציבור וכד'. ניתן להביא לחיסכון משמעותי בהוצאות אלו על ידי תכנון נכון ולפעמים על ידי הוצאה חד פעמית קטנה יחסית. לדוגמה, החלפת תאורת הרחוב לנורות חסכוניות יכולה לחסוך כ-140,000 ₪ בשנה לכל 1000 פנסי רחוב .

• פיתוח לצורך הפחתת הוצאות שוטפות – קיימות היום בשוק מגוון טכנולוגיות ושיטות תכנון המפחיתות בטווח הארוך את הוצאות התפעול השוטפות (דוגמאות מובאות בנספח 3). השקעה נבונה בתשתיות כאלו יכולה להביא לחסכון בהוצאות הרשות תוך שיפור רווחת התושבים.

• הון אנושי – כשליש מתקציב הרשות מושקע בכוח אדם. ע"פ נתוני משרד הפנים, רשויות חזקות משקיעות יותר בכוח אדם מרשויות חלשות. עובדה זו מביאה לכך שבמקרים רבים ההון האנושי ברשויות חזקות הוא מקצועי יותר. רשויות חלשות צריכות לשאוף לשלב יותר כוח אדם מקצועי בין עובדי הרשות.

​

ד. שינויי גבולות וחלוקת הכנסות

• שינויי גבולות בין רשויות לשם הגדלת מקורות ההכנסה של הרשויות החלשות.

• חלוקת הכנסות נבונה ונכונה שתביא לצמצום פערים בין הרשויות

• איחוד רשויות קטנות אשר ההוצאות שלהן גדולות במיוחד.

​

ה. זיהוי ומימוש הפוטנציאל של כל רשות

מעבר למדדים המספריים אשר נותחו באנליזת ההכנסות וההוצאות של הרשויות, קיימים מדדים רכים המשפיעים על הפוטנציאל לפיתוח כלכלי של רשויות. על מנת לזהות ולממש את הפוטנציאל הכלכלי של הרשויות השונות, יש להתייחס לפרמטרים אלו:

1. מיקום גיאוגרפי – פריפריאליות, קרבה לכביש 6 ,גישה באמצעות תחבורה ציבורית, פוטנציאל סביבתי

2. אוכלוסיית הרשות – מספר תושבים ומצב סוציואקונומי.

3. שטח הרשות

4. פוטנציאל לפיתוח תיירות – קרבה לים, לאתרי תיירות, סביבה ירוקה, פארקים עירוניים, אתרים היסטוריים וכד'

5. פוטנציאל לפיתוח מסחר ותעשיה

6. מאפיינים חברתיים – מגוון התושבים, מגזר, תרבות ומסורתיות.